עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
יולי 2017  (3)
ילד - פסיכולוג קטן
17/07/2017 19:15
רות פאר
חינוך ביתי, סביבה

איך זה קורה שילד אחד נופל למלכודת של התנהגות אלימה ואילו האחר לא?

כבר אמרנו שהאדם הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, הוא נע בסקאלה שבין: 

מחד גיסא - הימנעות מבושה, הרי הבושה עלולה להניע את האדם לעשות דברים שלא היו עולים על דעתו כלל וכלל,

ומאידך גיסא - השאיפה שלו לקבל כבוד והערכה.

איך  אמר לי פעם ילד שנגרר לאלימות קשה:

"זה לא אני, אני אף פעם לא הייתי אלים זה לא האופי שלי בכלל...אני לא מבין מה קרה"

אם כן מה קורה פה?

הילד נתוך בין שתי מערכות ערכים:

  • סולם ערכים שמקובל בבית או בבית הספר אצל המורים

  • סולם ערכים שמקובל אצל החברים שלו,

הקונפליקט מתחיל בפער בין שתי מערכות היחסים, מי ינצח? איזה סולם ערכים ישפיע על הילד? או לחלופין ממה הילד יתבייש יותר? 

מלא לציית או לא לזרום עם הילדים שיובילו אותו להתנהגות שלילית

או דווקא לא להיות כפי שמקובל ומצופה ממנו בבית הספר או אצל ההורים?

הכל תלוי עד כמה ההורים יגדירו בו את הערכים שלהם.

ניתן לראות זאת במקרים רבים, תבדקו אתם בעצמכם... איך קרה שלא הושפעתם מהתנהגות שלילית זו או אחרת?

משהו בכם אמר לכם עצור!!!! וזה השפעת ההורים

החינוך הביתי הוא הקובע, אם הילד מקבל אותו בעוצמה!!!

היום לצערנו, החינוך הביתי - "הסמכות ההורית" - נחלש, המשפחה איבדה מכוחה לטובת סוכני חיברות אחרים. 

בואו נתמקד במצב בו הילד פעל במנוגד לערכים אותם אנו רוצים לקיים בינינו כמשפחה, איך ננהג כהורים כלפיו?

התגובה צריכה להיות כזאת 

שמצד אחד לא תערער את הילד ולא תשבור אותו  ומצד שני הפעולה שננקוט תהיה כמו פנס שמאיר את דרכו אל מצב טוב יותר?

איך נקיים את שתי המושכות האלה של כבוד והערכה בתוך הבית מתוך תבונה שתקדם את את הילד להבין, להרגיש ולפעול נכון?

רק על ידי דיון. כשאנחנו ביחד חושבים,

הרי  מי הוא הילד בסך הכל?

הילד הוא תוצאה של החינוך שלנו ובנוסף תכונותיו הבסיסיות, אם הוא נקלע למצב שלילי, הוא אינו אשם!

או שאנחנו, כנראה,  פספסנו משהו,

או שהוא באמת לא היה מוכן להשפעה חדשה כל כך חזקה ולא יַדע איך להתמודד, להעריך את המצב, ולכן הוא עשה כך וכך.

כלומר, לא ציידנו אותו בכלים חזקים דיים הדרושים להערכת המצב החדש.

מה שלא יהיה, לא לעשות מהאירוע עד כמה שהוא חמור בעינינו "טרגיה יוונית".

אלא יחד איתו צריכים לשבת ולברר את הדברים, לא אנחנו מולו ונגדו, איננו מפנים אצבע מאשימה כלפיו, אלא אנחנו איתו ביחד, מבררים ומנתחים בצורה שיטתית ואוביקטיביטית, לא לגופו של הילד אלא לגופו של עניין.

המטרה - להכין את הילד למצב שבפעם הבאה יוכל להתמודד ולברר את הדברים ולעשות את הדבר הכי טוב ונכון בחיים.

אנחנו צריכים לעשות ממנו פסיכולוג!

זו ידיעת שיטת החיים הנכונה.

והוא צריך לדעת את זה.


0 תגובות
מה קרה לילד המתוק שלנו?
17/07/2017 16:44
רות פאר

לא האמנתי למראה עיני

שני ילדים תכננו את הערב יחד עם חבריהם, הם קראו לזה "בילוי" 

כולם באים מבתים טובים... באחריות!!!

אחד מהילדים, ילד נבון, ביישן, מנומס וערכי

החליט "לחנך" את החבר שלו שהציק לו פשוט קבע איתו ועם חבריו במקום מסויים.

ושם היכה אותו נמרצות. הילדים צפו במתרחש ועודדו אותו.

האלימות הייתה מזעזעת ...

אנחנו ההורים המחנכים לא הבנו כיצד זה קרה?

בעצם גם הילד לא הבין לאחר מעשה מה קרה לו, מעולם לא היה מעורב באלימות וכל שכן אלימות קשה שכזו.

מה קרה כאן?

אנו צריכים להבין כי האדם - כל אדם פועל עפ"י עיקרון פשוט

מחד רצון לקבל הנאה ותענוג ומאידך להימנע מסבל, ייסורים.

סוג התענוג וההנאה מתפתח על-ידי הסביבה בהתאם לגיל,

הסביבה הראשונית של הילד היא האם, אחר כך באים אבא ואמא יחד, וכך בהדרגה מתרחבת הסביבה החברתית: גן, ביה"ס וכו'.

מה התענוג הגבוה של ילד של אדם? כבוד והערכה.

הוא רוצה לקבל כבוד והערכה מהסביבה 

ופוחד להגיע לידי מצב של בושה.

הבושה זאת ההרגשה החזקה ביותר הפוגעת באגו. כי היא מוחקת את דמות האדם שבי,

לכן כולנו נזהרים מאוד שלא לצאת מגבולות ההתנהגות שלי כלפי האחרים, שעלולים לעורר בנו את הבושה, .

ומצד שני אנו שואפים למצב אופטימלי כדי שנהיה מוערכים בעיני החברה, כלומר, השאיפה שלנו תמיד לקבל הערכה וכבוד מהחברה.

האדם פועל לפי כדאיות, אילו מאמצים להשקיע כלפי הסביבה כדי שלא להגיע לבושה וכדי לזכות לאיזושהי הערכה.

לפי אותו המשפט האגואיסטי, מינימום להשקיע ומקסימום להרוויח.

עכשיו הסביבה קובעת את הגבולות.

אם אני נמצא בין פושעים, אז אני מתבייש להיות לא פושע.

ואם אני נמצא בין אנשים טובים, אז אני אתבייש להיות פושע.

זאת אומרת, זה יכול להיות לגמרי לכיוונים מנוגדים.

הכול תלוי בסביבה,

אם כן מה קרה לילד?

החברים קבעו לו מהי ההגדרה של בושה ומהי ההגדרה של כבוד והערכה.

אם אתה חזק - מכה מרביץ - תזכה לכבוד והערכה מאיתנו אתה "גבר"

ואם לא אתה "חלש" ומאותו רגע לא יתייחסו אליך כאל "גבר"

ההימנעות מבושה ומצד שני הרצון לקבל הערכה וכבוד מצד החברה שלו שאותה הילד מעריך

היא שהביאה אותו לידי התנהגות שאינה הולמת את אופיו.

אז מה אנחנו עושים? ההורים? המחנכים? 

כיצד אנחנו מחנכים את הילד להיות אדם שלא יהיה שפוט בידי אחרים...

שתמיד יהיה בורר, בודק, ביקורתי, שיהיה לו מבט עצמאי כלפי הסביבה בה חי 

ולא יפעל באופן אוטומטי כלפי הסביבה בה חי  ...

המשך יבוא...




0 תגובות
העיקר שתהיו מאושרים כך ....
17/07/2017 16:35
רות פאר
יחסים

העיקר שתהיו מאושרים, כך אנו מאחלים...

והאם לבנה אומרת: אקנה לך מה שתרצה כדי שתהיה מרוצה.

אופס.... טעות מאוד מרכזית בתפיסה של החיים.

מחקרים מעידים שמה שעושה אותנו מאושרים זה לא חפצים אלא אנשים.

או יותר מדוייק מערכת יחסים נכונה עם הסביבה האנושית.

במרכז החיים הטובים עומדת חכמת ההתקשרות עם בני אדם.

בכל מקום אליו אנו פונים אנו יוצרים תקשורת

זוגיות, משפחה, עבודה, בית הספר או סתם בבית קפה או במסעדה

הכל יחסים!!!

הם הגורם המרכזי לריגושים לשביעות רצון או לדיכאון... 

ובהם אנחנו צריכים להתמקד.

אם נלמד להתייחס טוב יותר אחד לשני נוכל לפתח כלי אישי, פרטי משלי,

בו ההתקשרות לאחרים היא ממקום איכותי יותר

וכך החיים שלי יהיו מסופקים יותר ויותר


מערכות יחסים תקינה מתחילה להיבנות מרגע שהילד הינו עובר בבטן האם...

אז אל נא נרים ידיים ונתייאש....

גם אם הילד בן שש,

יש תקווה ויש עוד מקום לעשייה 

ועל כך בפוסט הבא...


0 תגובות