עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
חינוך ביתי  (2)
בושה  (1)
הערכה  (1)
חברה  (1)
יחסים  (1)
סביבה  (1)
ארכיון

ילד - פסיכולוג קטן

17/07/2017 19:15
רות פאר
חינוך ביתי, סביבה

איך זה קורה שילד אחד נופל למלכודת של התנהגות אלימה ואילו האחר לא?

כבר אמרנו שהאדם הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, הוא נע בסקאלה שבין: 

מחד גיסא - הימנעות מבושה, הרי הבושה עלולה להניע את האדם לעשות דברים שלא היו עולים על דעתו כלל וכלל,

ומאידך גיסא - השאיפה שלו לקבל כבוד והערכה.

איך  אמר לי פעם ילד שנגרר לאלימות קשה:

"זה לא אני, אני אף פעם לא הייתי אלים זה לא האופי שלי בכלל...אני לא מבין מה קרה"

אם כן מה קורה פה?

הילד נתוך בין שתי מערכות ערכים:

  • סולם ערכים שמקובל בבית או בבית הספר אצל המורים

  • סולם ערכים שמקובל אצל החברים שלו,

הקונפליקט מתחיל בפער בין שתי מערכות היחסים, מי ינצח? איזה סולם ערכים ישפיע על הילד? או לחלופין ממה הילד יתבייש יותר? 

מלא לציית או לא לזרום עם הילדים שיובילו אותו להתנהגות שלילית

או דווקא לא להיות כפי שמקובל ומצופה ממנו בבית הספר או אצל ההורים?

הכל תלוי עד כמה ההורים יגדירו בו את הערכים שלהם.

ניתן לראות זאת במקרים רבים, תבדקו אתם בעצמכם... איך קרה שלא הושפעתם מהתנהגות שלילית זו או אחרת?

משהו בכם אמר לכם עצור!!!! וזה השפעת ההורים

החינוך הביתי הוא הקובע, אם הילד מקבל אותו בעוצמה!!!

היום לצערנו, החינוך הביתי - "הסמכות ההורית" - נחלש, המשפחה איבדה מכוחה לטובת סוכני חיברות אחרים. 

בואו נתמקד במצב בו הילד פעל במנוגד לערכים אותם אנו רוצים לקיים בינינו כמשפחה, איך ננהג כהורים כלפיו?

התגובה צריכה להיות כזאת 

שמצד אחד לא תערער את הילד ולא תשבור אותו  ומצד שני הפעולה שננקוט תהיה כמו פנס שמאיר את דרכו אל מצב טוב יותר?

איך נקיים את שתי המושכות האלה של כבוד והערכה בתוך הבית מתוך תבונה שתקדם את את הילד להבין, להרגיש ולפעול נכון?

רק על ידי דיון. כשאנחנו ביחד חושבים,

הרי  מי הוא הילד בסך הכל?

הילד הוא תוצאה של החינוך שלנו ובנוסף תכונותיו הבסיסיות, אם הוא נקלע למצב שלילי, הוא אינו אשם!

או שאנחנו, כנראה,  פספסנו משהו,

או שהוא באמת לא היה מוכן להשפעה חדשה כל כך חזקה ולא יַדע איך להתמודד, להעריך את המצב, ולכן הוא עשה כך וכך.

כלומר, לא ציידנו אותו בכלים חזקים דיים הדרושים להערכת המצב החדש.

מה שלא יהיה, לא לעשות מהאירוע עד כמה שהוא חמור בעינינו "טרגיה יוונית".

אלא יחד איתו צריכים לשבת ולברר את הדברים, לא אנחנו מולו ונגדו, איננו מפנים אצבע מאשימה כלפיו, אלא אנחנו איתו ביחד, מבררים ומנתחים בצורה שיטתית ואוביקטיביטית, לא לגופו של הילד אלא לגופו של עניין.

המטרה - להכין את הילד למצב שבפעם הבאה יוכל להתמודד ולברר את הדברים ולעשות את הדבר הכי טוב ונכון בחיים.

אנחנו צריכים לעשות ממנו פסיכולוג!

זו ידיעת שיטת החיים הנכונה.

והוא צריך לדעת את זה.


כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: